ערב אחת היתה אצלי מתקפה של ליגיון פרפרי־לילה. קצת יותר מחצי־תריסר, בערך, הייתי אומר. הם היו חמושים בקסדות נורמאניות ואופי מרגיז במיוחד.

צילום: א.
(הערה טכנית: סובבתי את התמונה ב־180°. הפרפר נצמד אל הקיר כשהפנים שלו מופנים כלפי מעלה.)

עכשיו, השוו את זה עם הקסדות האלה (ה־Spangenhelms של הנורמאנים). יש גם איזשהו דמיון לקסדות אנגלו־סאקסוניות, אבל דק יותר.

２００５年９月１７日＠１：５３

２００５年１０月２４日＠２０：５９

אותו מקום, אותו מעופף. יותר מחודש אחרי.
אני חושד שהוא מת, או ישן ממש ממש חזק.

מכונית שנשארה חונה כל יום־כיפור, מתחת לעץ.

“לכודים בסופה של דרך!” אמר סאם … “כיתושים ברשת”.

(מאורתה של שילוב, שני המגדלים, שר־הטבעות)

אני הולך ברחוב, ופתאום מגיע לקצה. רגע אחר־כך, אני רואה שיש קורי־עכביש מרהיבים כמה סנטימטרים מולי, מחכים לעוברים והלא־שבים.

הצילום לא הצליח ממש לתפוס את היופי והדיוק המתמטי כמעט של הקורים. לכן, אני מפרסם את שלושת התמונות שיצאו ברורות יחסית, וברזולוציה גבוהה, כדי להציג את המירב ממה שנתפס במצלמה:

(more…)

כמו שכתבתי בפוסט ב”מילים דיגיטליות”, שני האתרים חזרו לפעול, בשרת חדש (תודה לאנשים מ־innereyes.com!):

• http://opticchiasm.innereyes.com לאתר “הצומת האופטי”, כלומר כאן.
• http://digitalwords.innereyes.com לאתר “מילים דיגיטליות”.

עדכון: עכשיו כבר יש לאתרים דומיינים: digitalwords.net ו־opticchiasm.net.

(קונטקסט: חלק גדול, אם לא הרוב המוחלט, של התושבים בקרית־משה הם יהודים אורתודוקסים)

פתחתי את החלון כדי לפזר אוכל לציפורים, וכשאני מסתכל למטה, אני רואה תווי־גוף של אל פרוותי (=^_^=), משתלבים כל־כך יפה בחשיכה הכללית, שמוארת בפנס־כניסה קטן של הבית ממול. מצולם בזום מקסימלי (⨉4), ללא פלאש.

(more…)

זה השלט שהזכרתי בסוף הפוסט הזה.

* פרפרזה על האמירה “Hatred darkens life; love illuminates it”, שמיוחסת למרטין לותר קינג.